<h1>פסקי רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוספות פרשת שופטים סימנים תנ"א—תנ"ב</h1>
<h2>דף ט.</h2>
ומההיא דסומא [קידושין ס"ו ע"א] שהבאתי פסק רבינו יחיאל דעד אחד נאמן לאסור אפי' אין בידו, אי מהימן ליה כבי תרי. אך כל עמא דבר פסק דבדבר שאין בידו, אינו נאמן עד אחד לאסור. ומכל מקום פי' ר"ץ דאם אחד שמצא תרנגולת שחוטה, ומעיד עליה שלא נשחטה בהכשר, אע"פ שאין בידו נאמן. כיון דאיכא חזקה דאיסורא, דמסייע לעד אחד שמעיד איסור, שהרי בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה. וכן ביין שהוא עדיין ביד גוי ולא הוחזק בו, ועד אחד מעיד שאין בידו שראה שגוי ניסך אותו, ואמר ליה איני מאמינך, בזה הלכה כרבא דאמר אינו בידו אינו נאמן. וכן בקדירה של חבירו של היתר ואינו בשמירתו ומעיד עליה שראה שגוי אחד תחב לתוכו דבר איסור, אינו נאמן ואינו אסור אלא לאותו שמעיד, אך אם הוא שומר או שומרה אם הוא בידו נאמן. ופסק דאם שתק בעל היין או בעל הקדירה, ולא אמר למעיד דאינו בידו איני מאמינך, הרי היא אסורה דשתיקה כהודאה דמיא וכן פר"ץ. ור"ח פסק דכיון דהא דשתק הוי משום דלא ידע אם אמת הדבר אם לאו, לא אמרינן בכי האי גוונא שתיקה כהודאה דמיא, ולא דמיא לטהרותיך נטמאו. אבל בעד אחד המעיד בדבר שאינו בידו שמצא בו טריפות, כיון דאיכא חזקה דכשרות כנגדו, כדאמרי' נשחטה הרי היא בחזקת היתר עומדת, אפי' בשתק לו בעל הדבר, לא מהימן עד אחד לאסור דבר שאינו בידו ואיכא חזקה דכשרות.
